אחותי לא יכולה לבשל ומשפחתה עדיין בסדר.

GIRLISMECOM - חשבתי על זה יותר ויותר ככל שנכנסתי לשנות ה-20 לחיי. על איך זה להיות אישה טובה. מה אני צריכה להיות אשה טובה, ואיך עליי לשאת את עצמי כדי לקבל תואר אם ראוי אחר כך.

אחד הדברים שמוזכרים לא פעם הוא על היכולת לבשל.

למידע נוסף

"היי, אתה יכול לבשל עכשיו. זה טוב להיות אישה".

"טוב, אתה עדיין לא יכול לבשל? צקקק, לא מסוגל לאישה."

"אה, ברצינות אתה לא יכול לבשל? לא סיימת נישואים, זה אומר".

"נשים לא יודעות לבשל."

אני שומע לעתים קרובות משפטים כאלה, מפי גברים ונשים.

 

שאישה טובה היא אישה שיכולה לבשל. כמובן שכאן מה שזה אומר להיות מסוגל לבשל הוא... האוכל טעים. זה לא רק מטוגן ואז אורז חרוך או מבושל, הוא הופך לדייסה.

 

כמובן, אחרי השיח הזה באה השלילה שאישה שאינה יכולה לבשל, ​​או לא יכולה לבשל היטב, לא יכולה להתחתן. בקיצור, אם אני לא יכול לבשל, ​​אז אני יכול להיות אישה רעה. המחשבה הזו רדפה אותי אז וגרמה לי לחשוב שמאוחר יותר כשהתחתנתי, שביעות הרצון של בעלי טמון במידה רבה בכמה התוספות היו טעימות על השולחן, וכמה אורז היה אוורירי על השולחן. תנור אורז.

אני גם חוששת שכשאני לא טוב בבישול, אחר כך לא יהיה גבר שיחשוב שאני מספיק ראויה להיות אישה. וזה אפילו לא מספיק טוב להיות חתן. זה הפחית ברצינות את הביטחון העצמי שלי.

למחשבה זו מצטרפת העובדה שבסביבה שלי רוב הטבחיות הן נשים. המטבח הוא גן עדן לנשים. גברים פשוט מחכים ליד השולחן. מממאקים ועד סבא וסבתא, נשים הן שמבשלות.

לא רק זה, מאז הפרסומות ותוכניות הטלוויזיה הראשונות שראיתי מעולם לא הראו נשים ללא כישורי בישול. מודעות לשתייה, כן בנות. מודעות להכנת צ'יפס, גבירותיי. מכינה עוגות עיד, שוב בנות. אפילו נשים מכינות טמפה מטוגנת. גברים פשוט אוכלים, או אם יש תרומה, לפחות הם פשוט בוהים במטבח ונותנים עידוד — מה שלא עוזר לתהליך הבישול להיות מהיר ויעיל יותר.

ואז מאוחר יותר, כשהוא יטעם, האיש הזה יאהב את אשתו אפילו יותר, כי האוכל טעים. שלא לדבר על הוויזואליה של האב והחותן שמתגאים בכלתם כי האוכל טעים. נו... מה שלומך שלא יודע לבשל?

 

כשאני רואה את הדיונים בתקשורת, המוח שלי יותר ויותר מניח שהטבע הטבעי של האישה הזו מלבד הווסת והלידה הוא...בישול.

 

גורם לגאווה בנשים שיכולות לבשל, ​​ויש ריקנות בנשים שלא יכולות לבשל. בגלל מה? כן, פחד להיחשב לא כשיר...להיות אישה.

את לא מספיק ילדה אם את לא יכולה לבשל. אז בערך.

עד אז אחותי התחתנה, והיא עדיין לא יודעת לבשל.

 

במקרה הטוב הוא יכול לבשל אורז וביצים מקושקשות עם רוטב צ'ילי. כשהגעתי אליו הביתה, והוא רק בישל את זה, הייתי סקרנית ושאלתי, "אתה לא יכול לבשל, ​​נכון?" הוא פשוט ענה שהוא עדיין לא יכול לבשל. הוא גם סיפר לי שהוא לא הצליח להכין תבשילים והכין עוגות ספוג שהבצק שלהן קשה כמו כדורי בייסבול.

אחרי זה שאלתי שוב, איך בעלה הגיב?

לידיעתך, אחותי כיום בת 33 וכבר יש לה 3 ילדים. הוא נשוי 8 שנים, ומאז תחילת נישואיו ועד עכשיו אין ממנו הישג בישול גאה. בעלה בסדר. למעשה, הפוך את זה לבדיחה. גם בעלה מעולם לא התנגד להיות במטבח, ולמעשה הבישול שלו היה הרבה יותר טוב משלה. מלכתחילה, בעלה מעולם לא דרש ממנה לבשל. בגלל זה, המשפחה שלי לא חושבת שבישול הוא חובה של אישה.

 

אם אתה רעב ואין לך זמן לבשל, ​​פשוט קנה אותו. מאוד מהומה. אמרה, ובעלה.

 

אחותי עובדת כמורה, מלמדת באופן מלא מהבוקר עד הצהריים. למעשה, אתה יכול לעבוד שעות נוספות עד שעות הלילה המאוחרות. כשהמצב היה כזה בעלה מעולם לא התנגד לקחת על עצמו את התפקידים במטבח, ולדאוג לאוכל המשפחה. בעלה עובד כעיתונאי, שיש לו שעות גמישות יותר, ולכן הוא יותר בבית.

זה שינה אז את נקודת המבט שלי על בישול ונשים. שעבודת הבישול הזו היא בעצם ניטרלית. זה יכול ויכול להיעשות על ידי גברים ונשים כאחד. למעשה, אין הוראה שאומרת שנשים חייבות לבשל וגברים לא.

 

כך גם חל הרעיון שנשים עדיין יהיו נשים טובות, נשים מתאימות ואמהות מתאימות, גם אם הן לא מומחיות במטבח.

 

שיח תקשורתי או סביבתי על בישול מושפע למעשה ממחשבות פטריארכיה, לגבי נשים המוטלות עליהן חובה לשרת ולספק את בני זוגן. יש גם שיח לפיו מי שעובד מחוץ לבית הם חובות של גברים ומי שעובד ביתי בתוך הבית הן נשים. לכן, כאשר הבישול של אישה אינו טוב, ישנה הערכה שהיא אינה מסוגלת לשרת את בן זוגה. היא נחשבת לחסרת יכולת, כי היא לא שולטת בבישול, שהוא אגב אחד מתחומי הבית או העבודה שצריכים להיות עבודתה הפנימית של אישה.

כי זה גם בדרך כלל בחברה שלנו הרעיון של נשים צריך להיות מסוגל במטבח וגברים לא צריכים להיות מסוגלים להתקיים גם היום. למרות שחזרה לבישול, הכנת אוכל ואוכל היא למעשה עבודה ניטרלית. יכול ויכול להיעשות על ידי אישה או בעל. מאת אמא ואבא.

אבל עכשיו אני יודע שאני יכול לבשל או לא, זה לא משנה.

 

זו זכות של נשים, בדיוק כמו של גברים. לא לבשל אין פירושו לא משרתת ולא מוכשרת כאישה. יתרה מכך, אם נחשב כי לא סיימת להיות אישה ואינך מתאים להיות אמא, הקריטריונים מיועדים רק לאנשים צרים.

 

כי המשמעות של להיות אישה ואמא היא הרבה יותר רחבה אם צריך לשים את זה בסירים ובמחבתות השרופים.

 

אחותי הגדולה עוזרת לבעלה בתמיכה בצרכי המשפחה, במילוי תפקידו כאם ל-3 ילדים, דואגת שיקבלו מספיק אהבה למרות שיש להם הורים עובדים עסוקים. ואני לא חושב שאפשר לנצח את זה בגלל העובדה שהיא לא מבשלת. כי הוא עדיין מנסה כמיטב יכולתו לוודא שמשפחתו לא רק תקבל מספיק אוכל אלא גם מספיק אהבה וטיפול.

 

עם זה בחשבון, זה לא אומר שאני לא רוצה לבשל, ​​או אפילו שאני מתעצל לבשל... לא.

אני גם לא מבקר נשים שטובות בבישול ורוצות ללמוד לבשל. בכלל לא.

 

אני מאוד מעריכה את המאמצים של כל אישה לרצות לבשל ולשמח את משפחתה באמצעות האוכל שהיא מכינה. גם על הרגשה שמחה וחמה בכל פעם שאתה רואה את ילדך ובעלך אוכלים בזעם מאוד ואוהבים את האוכל שהם מכינים.

 

רק שאני לא רואה בבישול יותר חובה שמחייבת, מכניסה אותי לדיכאון ומפחידה את עצמי.

 

אני רואה בזה יותר פעילות כללית שאעשה אם ארצה וברצוני, כמו לכתוב סיפורים קצרים או לשיר בשירותים. רגוע יותר, חופשי יותר ופחות מוגבל מהמחשבה שאם אני לא יכול לבשל, ​​בסופו של דבר אסבול במשפחה.

כי הראיה היא שלמשפחה של אחותי, גם לבעל וגם לילדים, לא חסר כלום, בין אם זה בענייני שלמות, אושר ולכידות משפחתית. למרות שהיא לא יודעת לבשל, ​​אחותי עדיין מסוגלת להיות אם ואישה מספיק טובות.

 

אני מקווה שזה גם יכול לתת הבנה ותובנה חדשה לנשים ולגברים בחוץ, לגבי נשים ובישול. לגבי משק הבית, המשפחה וכל מי שממלא בו את המטבחים

הודעות קשורות